מהפכת הפטריות

לעתים רחוקות מזדמן לשף  להתנסות במרכיב חדש לחלוטין, ולכן אין זה מפתיע ששפים רבים מעוניינים לנסות  זני פטריות גורמה חדשים  במנות שלהם. למרבה המזל, פטריות גורמה הפכו לאחרונה לזמינות יותר הן לשפים מקצועיים והן לבשלנים ביתיים . 

מראה אטרקטיבי

אם אתם חובבי אוכל, סביר להניח ששמעתם את האמרה הישנה "קודם אוכלים עם העיניים". פטריות גורמה מגיעות במגוון צורות וגדלים המאפשרים לשפים ליצור את הוויזואליה המושלמת עבור הלקוח שלהם.זני פטריות כגון פיופינו גדלים בצורת גזע וכובע מסורתיים, בעוד מינים אחרים, כגון רעמת האריה בעלת המראה המוזר ולא שגרתי, פטריות צדפה/ יער  שבמקרה גם מופיעות בצבעים מרהיבים  ונראות כמעט כמו מטריה מבפנים.,

שפים משתמשים באלמנטים חזותיים אלה בעת תכנון המנה שלהם. פטריות שימג'י  קטנטנות נבחרות לעתים קרובות כדי להוסיף קישוט עדין. פטריות השיטאקי בעלת הקצוות ההמהודקים עשוייה להיות הטובה ביותר למנה חורפית כפרית קלאסית . פטריות גורמה מאפשרות לשפים ליצור צלחת אוכל מרהיבה ויזואלית שעוזרת להעביר את הטעם הטעים של המנה – עוד לפני שאתם לוקחים את הביס הראשון שלכם. 

מגוון טעמים  

לצד המראה החזותי שלהן, פטריות מעניקות טעמים מגוונים למנות במסעדות. טעמים מסוימים עשויים להיות עדינים מאד, בעוד שאחרים מציעים מנה מרוכזת של אומאמי השולט בטעמים אחרים. שפים יצירתיים מתנסים בטעמים השונים האלה כדי להביא את האיזון המושלם למנות שלהם. בין אם הם בוחרים להשתמש בפטריות באופן מסורתי (כמו שימוש במאיטאקה במנה יפנית) או יצירת מנות פיוז'ן חדשות ומעניינות, ובין אם מציעים שלל מנות יום יומיות העשויות מפטריות השמפיניון והפורטבלה המוכרות לכולנו .

גידול מקומי ובר קיימא

כולנו למדנו להכיר את המונח Farm to table  ראינו השפעה אדירה בענף המסעדנות  ותנועה לעבר מרכיבים מקומיים בני קיימא. שפים רבים מאמינים שהאוכל שלהם יהיה הטרי והטעים ביותר אם הם יבחרו מרכיבים שגודלו ממש במורד הרחוב במקום לשלוח אותם ממדינה אחרת. פטריות הגורמה שלנו כאן במרינה הן גם בחירה בת-קיימא מכיוון שהן מעובדות באופן אחראי בחדרי הגידול שלנו במקום להיקטף מהטבע.

פטריות גורמה ובמטבח הביתי

בשלנים ביתיים נהנים מפטריות מאותן סיבות כמו שפים מקצועיים: פטריות מעניינות מבחינה ויזואלית, ורסטיליות וטעמן נהדר. חובבי בישול רבים במיוחד נוכח הבליץ הגדול של תוכניות הבישול והפצצת המתכונים ברשתות החברתיות העלו משמעותית את השימוש בפטריות , היום כבר ספק הן משדרגות במהירות כל מנה גם היומיומית הפשוטה ביותר הופכת למעדן .

מזון מזין בר קיימא

בטחון תזונתי ובטחון מזון נסקרים במאמר מעניין בכתב העת אקולוגיה וסביבה , נושאים אלו נידונים בהקשר של המושג קיימות ומקבלים חשיבות ראשונה במעלה כאשר אנו מביטים אל העתיד נוכח השינויים האקולוגיים, הדמוגרפים וביקוש גובר למקורות מזון ברי קיימא. אתגרים שונים והתמודדויות הקשורות לשינויי אקלים, גידול אוכלוסייה, הידרדרות סביבתית מחייבים בחינת אפשרויות מזון חלופיות.  שימוש בפטריות מאכל מתגלות כחלופה רלוונטית למדיניות בטחון תזונתי.

הערך התזונתי של פטריות מאכל

פטריות מאכל הן לא רק טעימות אלא גם מזינות מאוד. דלות בקלוריות ובשומן ועשירות בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. מקור טוב לחלבון, מה שהופך אותן לבחירה מצוינת עבור צמחונים וטבעונים. ידועות כדלות בכולסטרול ונתרן. זנים מסוימים אף מכילים תרכובות המציגות תכונות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות. שילוב פטריות כמדיניות בטחון תזונתי יכול להעשיר את הגיוון ואת איכות התזונה שלנו.

קיימות סביבתית

גידול פטריות מאכל מציע יתרונות סביבתיים משמעותיים. שלא כמו החקלאות המסורתית המבוססת על משק בעלי חיים, ייצור פטריות אינו דורש משאבי קרקע, מים ואנרגיה גדולים. כבר היום פטריות גדלות בסביבה מבוקרת בחוות מקורות ומתקדמות טכנולוגית, עובדה זו מדגישה את הפחתת הצורך בקרקע חקלאית בקנה מידה גדול. גידול פטריות על חומרי פסולת אורגניים שונים, (שאריות חקלאיות ותוצרי לוואי של עץ) , מביא גישה בת קיימא למחזור וניהול שימוש בפסולת. לחצו לכתבה במגזין החקלאי Fresh plaza

אבטחת מזון

מדיניות אבטחת המזון נועדה להגן על הצרכנים מפני מחלות המועברות באמצעות מזון. לפטריות מאכל יש סיכון נמוך יחסית לזיהום בהשוואה למקורות מזון אחרים. תנאי גידול הפטריות ותכונותיהן הייחודיות הופכים אותן לפחות רגישות לפתוגנים ולהפחתת הצורך בשימוש בחומרי הדברה כימיים ואנטיביוטיקה. עם זאת קיים עדיין הצורך ליישם נוהלי היגיינה נאותים ואמצעי בקרת איכות כדי להבטיח תוצר איכותי .

כדאיות כלכלית ונגישות

כמקור מזון חלופי פטריות מאכל מציעות הזדמנויות כלכליות ונגישות. גידול פטריות יכול להתבצע בקנה מידה קטן, מה שהופך אותו מתאים לחקלאים מקומיים וקהילות. גישה מבוזרת זו מקדמת ביטחון תזונתי ומפחיתה את ההסתמכות על מערכות ייצור מזון ריכוזיות. בנוסף, לפטריות מחזור גידול מהיר יחסית, המאפשר ייצור לאורך כל השנה וזמן קצר יותר לשוק בהשוואה לגידולים מסורתיים. הזמינות של פטריות יכולות להשפיע באופן חיובי על הביטחון התזונתי, במיוחד באזורים המתמודדים עם מחסור במזון או משאבים חקלאיים מוגבלים.

סיכום

חקר מקורות מזון חלופיים חיוני להבטחת בטיחות המזון מול אתגרים גלובליים. לפטריות מאכל יתרונות רבים, ביניהם ערך תזונתי, קיימות סביבתית, הבטחת בטיחות מזון, כדאיות כלכלית ונגישות. על ידי אימוץ פתרונות חדשניים, אנו יכולים ליצור עתיד מזון בר-קיימא, בטוח ומכיל יותר שהפטריות משחקות תפקיד מרכזי בו.

קישור לכתבה ממגזין דה מרקר
פטריות היוו משחר האנושות תחליף לבשר, בעבר אף הוזכרו "כבשר לעניים". לאחרונה מתבסס מקומן של הפטריות כאלטרנטיבה אידיאלית, לנמנעים מבשר, עושרן של הפטריות
הן מההיבט הבריאותי והן מהזווית האקולוגית. ממלכת הפטריות בטבע תורמת באופן משמעותי לאורגניזמים השונים בפירוק חומר אורגני תוך כדי צריכה מועטה של מים.

לעיתים אף נדמה כי הפטריות הן אחת התשובות המרכזיות לשאלות המטרידות את האנושות כולה בימים אלו. בראשן ההתמודדות עם משבר האקלים ובטחון המזון.

פעילותה של מרינה פטריות מתחברת להיבטים האקולוגיים הללו: הפטריות גדלות על מצע אורגני עשוי קש חיטה, העובר תהליך קומפנסציה מבוקר. לאחר סיום תפקידו במערך גידול הפטריות הוא הופך לאדמה לגינון והשבחת גינות וגידולים חקלאיים.

המוצר עצמו הוא מתוצרת מקומית והיותו אלטרנטיבה לבשר מהווה תרומה משמעותית כפתרונות למשבר האקלים.

כאשר מדברים על תעשיית הבשר מבחינת שימוש במשאבים, יש לזכור את 90 מיליארד בעלי החיים ברחבי העולם הגדלים עבור צריכה אנושית. על מנת לספק את צרכי הגידול המיטביים, נעשה שימוש בשליש משטח הקרקע של כדור הארץ,

שליש מייצור התבואה העולמי ו 16%מהמים המתוקים: "כדי לגדל סטייק, צריך לבזבז משאבים אדירים של קרקע, אדמה, מים ואנרגיה", על כן, חקלאות בעלי חיים היא הגורם המוביל לכריתת יערות, לזיהום אוויר ומים ומהווה התורמת השנייה בגודלה לפליטת גזי חממה.

ככל שרבים יותר חושבים פעם ופעמיים על המזון שהם צורכים, הולכת וגדלה התרומה של הפטריות.
עולם תחליפי הבשר צובר תאוצה ונפח משמעותי בשוק הישראלי ובוודאי ברחבי העולם. בשנת 2020 בלבד, נרשם גידול דרמטי של מאות אחוזים במכירות בארצות הברית ועשרות אחוזים באירופה, ולפי תחזיות ה GFI, The Good Food Institute  עד שנת 2030 מכירות מזון מן הצומח ובשר מתורבת יגיעו ל- 140 מיליארד דולר.
כדי לקחת חלק במהפכה ואף להוביל אותה וכחלק מתהליכי החדשנות והקידמה שאימצו בחברת מרינה פטריות, החלו לאחרונה בשיווק קו מוצרי פוד-טק המיוצרים מפטריות.

הפטריות הטריות שנקטפות בכל בוקר בחוות הגידול מועברות אל המפעל החדש של החברה בגליל, בו הושקעו מיליוני שקלים בבנייה ובהטמעת טכנולוגיות חדישות לשמירה על איכות וטריות המזון.

חומר הגלם הטרי הופך להמבורגר פטריות, סטייק פורטבלו או שווארמה מפטריות איכותיות, שיכולים לשמש כתחליף מזין, אקולוגי וטעים והכל תחת סמל Vegan friendly  של אגודת הטבעונות הישראלית. בתאבון ! 

 לכתבה מלאה ב-TheMarker

משאבי המים המוגבלים על הכדור הכחול שלנו הביאו אותנו לאמוד את כמות המים הנצרכת בכל פעולה יצרנית , החקלאות ובעיקר משק המים לכיגול חיות משק הנה צרכנית מהותית של מים
מושג בסיסי באומדנים אלו הוא טביעת מים water print – מדד המצביע על כמות המים הכוללת ( מי גשמים+מים נקיים+מים ממוחזרים) אותם יש להשקיע בכדי להגיע לקג או יחידת מוצר בעת גידול / ייצור מוצרי מזון .
לעומת תעשיית הבשר, הגידול המקומי ובפרט גידול הפטריות צורך משמעותית פחות מים,
פחות שטחי גידול והרבה פחות אנרגיה מושקעת ( חשמל )
. מכאן שארוחה מבוססת פטריות צורכת הרבה פחות שטח אדמה, וממילא מייצרת טביעת רגל פחמנית נמוכה, "לעומת בשר,לגדל פטריות זה כמעט בבחינת קסם". לשם הדגמה:
כדי לגדל קילו פטריות שמפיניון משתמשים בכ 15-ליטרים של מים, לעומת לא פחות מ 15,000- ליטרים
המשמשים לייצור קילו בשר. ואם נתון זה אינו מספיק הרי שבנוסף, גם צריכת החשמל בגידולן נמוכה משמעותית.
מיצור קו בשר.לדעתינו במרינה מהות הקיימות היא למצוא חלופה מיטבית למנה בשרית. "למצוא אלטרנטיבות טובות ומזינות לאדם וגם לעולם, "

מזון מזין בר קיימא

בטחון תזונתי נסקר במאמר מעניין בכתב העת אקולוגיה וסביבה . נושאים אלו נידונים בהקשר של המושג קיימות ומקבלים חשיבות ראשונה במעלה כאשר אנו מביטים אל העתיד נוכח השינויים האקולוגיים, הדמוגרפים וביקוש גובר למקורות מזון ברי קיימא.

אתגרים שונים והתמודדויות הקשורות לשינויי אקלים, גידול אוכלוסייה, הידרדרות סביבתית מחייבים בחינת אפשרויות מזון חלופיות.  

שימוש בפטריות מאכל מתגלות כחלופה רלוונטית למדיניות בטחון תזונתי.

הערך התזונתי של פטריות מאכל

פטריות מאכל הן לא רק טעימות אלא גם מזינות מאוד. דלות בקלוריות ובשומן ועשירות בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. מקור טוב לחלבון, מה שהופך אותן לבחירה מצוינת עבור צמחונים וטבעונים.

ידועות כדלות בכולסטרול ונתרן. זנים מסוימים אף מכילים תרכובות המציגות תכונות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות. שילוב פטריות כמדיניות בטחון תזונתי יכול להעשיר את הגיוון ואת איכות התזונה שלנו.

קיימות סביבתית

גידול פטריות מאכל מציע יתרונות סביבתיים משמעותיים. שלא כמו החקלאות המסורתית המבוססת על משק בעלי חיים, ייצור פטריות אינו דורש משאבי קרקע, מים ואנרגיה גדולים. כבר היום פטריות גדלות בסביבה מבוקרת בחוות מקורות ומתקדמות טכנולוגית,

עובדה זו מדגישה את הפחתת הצורך בקרקע חקלאית בקנה מידה גדול. גידול פטריות על חומרי פסולת אורגניים שונים, (שאריות חקלאיות ותוצרי לוואי של עץ), מביא גישה בת קיימא למחזור וניהול שימוש בפסולת. לחצו לכתבה במגזין החקלאי Fresh plaza

אבטחת מזון

מדיניות אבטחת המזון נועדה להגן על הצרכנים מפני מחלות המועברות באמצעות מזון. לפטריות מאכל יש סיכון נמוך יחסית לזיהום בהשוואה למקורות מזון אחרים. תנאי גידול הפטריות ותכונותיהן הייחודיות הופכים אותן לפחות רגישות לפתוגניים ולהפחתת הצורך בשימוש

בחומרי הדברה כימיים ואנטיביוטיקה. עם זאת קיים עדיין הצורך ליישם נוהלי היגיינה נאותים ואמצעי בקרת איכות כדי להבטיח תוצר איכותי .

כדאיות כלכלית ונגישות

כמקור מזון חלופי פטריות מאכל מציעות הזדמנויות כלכליות ונגישות. גידול פטריות יכול להתבצע בקנה מידה קטן, מה שהופך אותו מתאים לחקלאים מקומיים וקהילות. גישה מבוזרת זו מקדמת ביטחון תזונתי ומפחיתה את ההסתמכות על מערכות ייצור מזון ריכוזיות.

בנוסף, לפטריות מחזור גידול מהיר יחסית, המאפשר ייצור לאורך כל השנה וזמן קצר יותר לשוק בהשוואה לגידולים מסורתיים. הזמינות של פטריות יכולות להשפיע באופן חיובי על הביטחון התזונתי, במיוחד באזורים המתמודדים עם מחסור במזון או משאבים חקלאיים מוגבלים.

סיכום

חקר מקורות מזון חלופיים חיוני להבטחת בטיחות המזון מול אתגרים גלובליים. לפטריות מאכל יתרונות רבים, ביניהם ערך תזונתי, קיימות סביבתית, הבטחת בטיחות מזון, כדאיות כלכלית ונגישות. על ידי אימוץ פתרונות חדשניים, אנו יכולים ליצור עתיד מזון בר-קיימא, בטוח ומכיל יותר שהפטריות משחקות תפקיד מרכזי בו.

הסטוריה

תיעוד ראשון של שימוש בפטריות על ידי האדם מוזכר בסין העתיקה, הן שימשו למטרות רפואיות. הסינים גילו כי לפטריות סגולות מרפא והשתמשו בהן לטיפול במגוון מחלות, תשישות , מחלות בדרכי הנשימה ובעיות בכליות. הסינים האמינו שפטריות יכולות לשפר אריכות חיים ובריאות כללית.

במצרים העתיקה, נחשבו פטריות למעדן והיו שמורות לפרעונים ולאנשי חצר המלוכה. פטריות שימשו בטקסים דתיים והמצרים ניכסו לפטריות תכונות קסם שיכולות לסייע לתקשור עם האלים.

היוונים והרומאים הקדמונים העריכו את סגולותיהן הרפואיות של הפטריות. היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית, המליץ על שימוש בפטריות לטיפול במגוון מחלות, כולל זיהומים ובעיות עיכול. אחת הסברות טוענת שהקיסר הרומי קלאודיוס הורעל בעזרת פטריות פורצ'יני אותן הוא ממש העריץ.

במהלך ימי הביניים, פטריות שימשו למטרות רפואיות ולמטרות קולינריות. באירופה, נזירים היו ידועים בטיפוח פטריות במנזרים ושימוש למטרות רפואיות כמו כן שימשו הפטריות כתחליף לבשר בתקופות של מחסור במזון.

במאה ה-19 החלו הצרפתים לגדל פטריות בקנה מידה גדול, תורת הגידול החלה להתפתח במהירות לאזורים אחרים באירופה ולארצות הברית. פטריות הפכו למקור מזון חשוב עבור רבים, במיוחד באזורים עירוניים בהם תוצרת חקלאית טרייה לא הייתה זמינה

כיום, פטריות נמצאות בשימוש נרחב במטבחים ברחבי העולם, הן ממשיכות להיות מוערכות בשל סגולותיהן הרפואיות. מינים רבים של פטריות נמצאו כבעלי תכונות אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון ומחזקות את מערכת החיסון. הפוטנציאל הקיים בפטריות הפך לנושא מחקר כטיפול במחלות, כולל סרטן, מחלת אלצהיימר ודיכאון.

מאז ימי סין העתיקה ועד למעבדות המחקר של ימינו, מילאו פטריות תפקיד משמעותי בתרבות האנושית וסיפקו שפע של יתרונות קולינריים ותרופתיים.

עולם מחקר הפטריות נמצא עדיין בראשית דרכו , הפטריות ממשיכות להפתיע ,תעשיות חדשות מתפתחות ועדיין ניתן לאמר כי רב הנסתר על הגלוי .

פטריות טריות עשירות בויטמינים ומינרלים בכמות גבוהה מתוך הקצובה היומית.ניתםן למצוא באתר של ה USDA האמריקאי טבלאות הטוענות לעושר מופלא של רכיבים מזינים :
ויטמינים
ויטמינים מקבוצת B:
השילוב של ויטמינים מקבוצת B מסייע בהגנה על בריאות הלב. ריבופלבין טוב לתאי דם אדומים. ניאצין טוב למערכת העיכול ולשמירה על עור בריא. חומצה פנטותנית טובה למערכת העצבים ומסייעת לגוף לייצר את ההורמונים הנחוצים לו.
ויטמין B2 (ריבופלבין)(24% מהקצובה היומית)- הוא ויטמין המשתתף בתהליכים ביוכימיים בגוף, החיוני להפקת אנרגיה זמינה. הוויטמין חשוב לגדילה תקינה של שיער וציפורניים ולבריאותו של העור.
ויטימין B3 (ניאצין)(18% מהקצובה היומית)- הוא ויטמין שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק הגלוקוז ובמטבוליזם של חלבון. הוא משפיע גם על מערכות העצבים והעיכול.
ויטמין B5 (חומצה פנטוטנית)(15% מהקצובה היומית)- מיוצר ע"י חיידקי המעי ומסייע בהפיכת פחמימות לאנרגיה, פירוק שומנים וייצור תקין של הורמונים, כולסטרול, מתווכים עצביים, תאי דם אדומים ונוגדנים, תומך במערכת העצבים.
ויטמין B9 (חומצה פולית) (4% מהקצובה היומית)- חומצה פולית מונעת מומים קשים בעוברים, ומפחיתה את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם.

ויטמין D (5% מהקצובה היומית)- חיוני לבריאות העצמות ויש לו גם תפקיד חשוב בהגנה על מערכות הנשימה, הלב והמוח.

מינרלים
נחושת(16% מהקצובה היומית)– מסייעת ביצור תאי דם אדומים המשמשים להעברת חמצן בכל הגוף. המינרל חשוב גם לתהליכים אחרים בגוף, כמו שמירה על עצמות ועצבים בריאים. גם לאחר בישול, מנה של 1 כוס פטריות יכולה לספק כשליש מכמות הנחושת היומית המומלצת.
אשלגן(9% מהקצובה היומית)– חשוב ביותר כשמדובר בתפקוד לב, שריר ועצב. יש בערך כמות של אשלגן ב 2/3 כוס פטריית פורטובלו מבושלת כמו שיש בבננה בינונית.
סיבים תזונתיים
(4% מהקצובה היומית)- בטא גלוקן הוא סוג של סיבים תזונתיים מסיסים שקשורים חזק לשיפור הכולסטרול ולהגברת בריאות הלב. זה יכול גם לעזור בוויסת רמת הסוכר בדם, ולהפחית את הסיכון לסוכרת מסוג

למידת חקר בממלכת הפטריות תשל מרינה  

מחוז צפון של משרד החינוך ומרינה פטריות הגליל מובילים לראשונה פרויקט למידה חינוכי משותף שמשלב למידה תיאורטית רחבת היקף ותוכן מעשי * הפיילוט לפרויקט מתקיים בהצלחה רבה בחטיבת הביניים בכפר יאנוח – ג'ת  

בהמשך לשיתוף הפעולה עליו הכריזו מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד״ר אורנה שמחון ומייסד חברת מרינה פטריות הגליל, רמו בן שושן,  פרויקט הלמידה החינוכי מתקדם במרץ, סדרת מפגשי למידה תיאורטית ובשטח התקיימו בהצלחה וגם פטריות כבר החלו לבצבץ במצא הגידול שהכינו התלמידים. צוותי החינוך מבית הספר מקבלים ליוויי צמוד והדרכה מקצועית מראשי תחום הדרכה בנושא פטריות מטעם מרינה – מיא גינזבורג ואסף רוזנברג .  לשניים, ידע נרחב בעולם הפטריות. המשובים מהשטח מרגשים ביותר, מדובר כאן על יוזמה פורצת דרך, שפותחת צוהר לעולם שלם, ממנו ניתן להתפתח לתחומים רבים.

הפרויקט נפתח בהדרכות פרונטליות, ביציאה לשטח לליקוט פטריות, ובמפגשי עבודה ועשייה משותפת  והוא צובר תאוצה.  כאשר המטרה המרכזית היא ללמד את הילדים על עולמן הקסום של הפטריות. בחסות חברת מרינה יצאו  הצוותים והתלמידים ללקט פטריות בר בטבע,  בהנחיית  מיא גינזבורג לקטית והאקרית פטריות שהובילה את הסיור בפאתי הישוב לוטם בגליל, מול הנוף הקסום, במורד ההר נחשפו לפטריות בר מדהימות.

"למדנו, קטפנו מעט, ובסיום זכינו להפתעה קולינרית, צוות מרינה ארגן לנו ארוחת פטריות מדהימה, הכוללת בורגרים מפטריות, שווארמה מפטריות, קציצות פטריות והכל מייצור מקומי גלילי טרי ובריא. שף מיימון פינק את הצוותים ונראה שכולם עברו יום מלמד וחוויתי שממנו נזכור לתמיד את קסמן המופלא של הפטריות ובעיקר את טעמן", ציינה נירה מרום רפרנטית לפרויקט לימודי זה במחוז הצפון במשרד החינוך.

דר' אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך: "אני מבקשת להודות לרמו בן שושן ולצוות חברת מרינה על הנכונות והרצון להתגייס למשימה חינוכית חשובה ביותר, שתעצים למידה ותפתח את התלמידים למחוזות חדשים ומרתקים. שיתופי פעולה חינוכיים עם חברה מתקדמת בדגש על חברה צפונית מהווה הזדמנות יוצאת דופן. הצלחנו לשתף כוחות ולהפוך מחשבה חינוכית לגיוס אדם מרשים, בעל חזון, ניסיון אדיר וידע בלתי נגמר בעולם הפטריות, שבחר לגייס אנשי מקצוע מהשורה הראשונה להנחות את הצוותים ואת התלמידים ויחד ליצור איתם למידה מרתקת ומשמעותית על ממלכת הפטריות שעל אף היותה עתיקה ועצומה בעולמינו, רק לאחרונה חודרת לתודעה הציבורית על מעלותיה ויכולותיה האדירות".

"ההזדמנות שנולדה מתוך שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לחברת מרינה, חושפת את הצוותים לכל שלבי הפיתוח והעשייה, לטכנולוגיות מתקדמות, לשיטות גידול מתקדמות, לידע רב ולאינספור האפשרויות בהן ניתן ליצור למידה מתקדמת לתלמידי המחוז. "אני כל כך שמח וגאה על הפיילוט שמתקיים בימים אלה ומוכיח כמה חשובה למידה כזו שמשלבת תיאוריה לצד עשייה, מרינה היא הבית לפטריות בישראל , כעת גם לחינוך ולחיזוק הקהילה", ציין רוני סופר סמנכ"ל השיווק במרינה.